Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 57a

גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה — הֲלָכָה, וּרְבִיעִית דָּם — קַל וָחוֹמֶר, וְאֵין דָּנִין קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה.

Traduction

GEMARA: A dilemma was raised before the Sages with regard to the halakha transmitted to Moses from Sinai mentioned in the mishna: Is the halakha that a nazirite must shave for a bone that is a barley-grain-bulk a halakha transmitted to Moses from Sinai, and it was the status of a quarter-log of blood that Rabbi Akiva sought to derive as an a fortiori inference, and with regard to this claim they said: One does not derive an a fortiori inference from a halakha transmitted to Moses from Sinai?

Rachi non traduit

גמ' איבעיא להו. האי דקאמרי במתני' ר' אליעזר ור' יהושע דאין דנין ק''ו היכי קאמרי מי אמרינן עצם כשעורה הלכה למשה מסיני דנזיר מגלח עליו ורביעית דם קל וחומר מעצם כשעורה דנזיר מגלח עליו ואין דנין קל וחומר מהלכה אי לאו במידי דתרוייהו גמירי לה מקרא או דילמא הכי קאמר רביעית דם הלכה למשה מסיני דמטמא את האדם באהל ועצם כשעורה קל וחומר כלומר ומעצם כשעורה קא גמרינן קל וחומר דברביעית דם יהא נזיר מגלח וקאמר ליה אין דנין ק''ו מהלכה שאין למידין קל וחומר ממידי דלא גמירי לה אלא מהלכה אי לאו דאתיא ליה מן המקרא:

Tossefoth non traduit

עצם כשעורה הלכה. דנזיר מגלח עליו דמקרא לא אתי כדכתיב על כל נפשות מת לא יבא מידי דמיטמא בביאה ורביעית דם בעי לאגמורי מיניה מק''ו או דילמא רביעית דם הלכה מה שהוא מטמא באהל דלית להו נפשות מת לרביעית דם דאדרבה משמע דם חצי לוג שהוא שיעור שתי נפשות והלכה למשה מסיני הוא דמטמא באהל ברביעית ועצם כשעורה קל וחומר כלומר מעצם כשעורה בעי ללמוד שיגלח על אהל רביעית דם ואין דנין קל וחומר מהלכה פי' מכח חומר שהוא הלכה למשה מסיני לא נעשה קל וחומר ת''ש רביעית דם קל וחומר ועצם כשעורה הלכה:

אוֹ דִלְמָא: רְבִיעִית דָּם — הֲלָכָה, וְעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה — קַל וָחוֹמֶר, וְאֵין דָּנִין קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה? תָּא שְׁמַע: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה — הֲלָכָה, וּרְבִיעִית דָּם — קַל וָחוֹמֶר, וְאֵין דָּנִין קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה.

Traduction

Or perhaps the ruling that a quarter-log of blood imparts ritual impurity in a tent is the halakha transmitted to Moses from Sinai, and Rabbi Akiva sought to use the case of a bone that is a barley-grain-bulk as the source of an a fortiori inference that a nazirite must shave for a quarter-log as well, to which the Sages replied that one does not derive an a fortiori inference from a halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara answers: Come and hear the unequivocal statement of a baraita: A bone that is a barley-grain-bulk is a halakha, and a quarter-log of blood is an a fortiori inference, and one does not derive an a fortiori inference from a halakha.

Rachi non traduit

ת''ש עצם כשעורה [הלכה]. שהנזיר מגלח עליו ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה:

הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן גָּדוֹל

Traduction

MISHNA: With regard to two nazirites, where one other person said to them: I saw one of you become impure, but I do not know which one of you it was, they must each complete their naziriteship terms, shave their hair, and both together bring an offering of ritual impurity and an offering of purity, due to the uncertainty. And one of them says to the other: If I am the impure one, the offering of impurity is mine and the offering of purity is yours; and if I am the pure one, the offering of purity is mine and the offering of impurity is yours.

שְׁנֵי נְזִירִים שֶׁאָמַר לָהֶן אֶחָד ''רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם'' — מְגַלְּחִין, וּמְבִיאִין קָרְבַּן טוּמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה. וְאוֹמֵר: אִם אֲנִי הוּא טָמֵא — קָרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ, וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר — קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלְּךָ.

Traduction

And because of the uncertainty they each count a further thirty days of naziriteship and both together bring an offering of purity. And one of them says: If I am the previously impure one, that offering of impurity sacrificed earlier was mine, and the offering of purity was yours; and this offering sacrificed now is my offering of purity. And if I am the previously pure one, the offering of purity brought earlier was mine, and the offering of impurity was yours; and this current offering is your offering of purity.

Rachi non traduit

מתני' שני נזירים. שקיבלו עליהם נזירות ביחד:

שאמר להן אחד ראיתי את אחד מכם שנטמא. ה''ז נאמן להחזיקו בחזקת טומאה כל זמן שאין מכחישין אותו דהא או הודע אליו חטאתו כתיב (ויקרא ד':כ''ג) (או הודע אליו) מכל מקום:

ואיני יודע איזה מכם. משלימין לנזירותן ומגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה בשותפות:

ואומר. אחד מהן:

Tossefoth non traduit

מתני' שני נזירים שאמר להם אחד וכו'. צריך לומר שהן שותקין שאם היו מכחישין אותו לא היה נאמן כדאמרי' בקידושין בפ' האומר (ד' סה:) עד אחד בהכחשה מי מהימן:

מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר כו'. לאו דוקא נקט ואומר אלא זה יקרב לשם מי שהוא וזה יקרב לשם מי שהוא:

אם אני הוא הטמא קרבן טומאה. שנעשה כבר שלי וקרבן טהרה שנעשה כבר שלך (וזה קרבן טהרתי):

וְסוֹפְרִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמְבִיאִין קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר: אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא — קָרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ, וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתִי. וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר — קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי וְקָרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלְּךָ, וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתְךָ.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches with regard to two nazirites, that if one other person said to them: I saw one of you become impure, but I do not know which one of you it was, they must bring an offering of ritual impurity and an offering of purity. The Gemara expresses surprise at this case: But why should they be defined as having uncertain impurity? After all, the general principle that any uncertain impurity in a private domain is considered impure, from where do we derive this? From the case of a sota.

Rachi non traduit

אם אני הוא כו'. ועדיין אינן מותרין לשתות ביין לפי שיכול לומר על כל אחד שמא טמא היה ותגלחתו שגילח עכשיו היא תגלחת טומאה אלא חוזרין וסופרין עוד שלשים יום ומביאין קרבן טהרה בלבד מן השותפות:

Tossefoth non traduit

וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן - בשותפות קרבן טומאה חטאת העוף ועולת העוף אבל אשם לא מייתי על הספק (וקרבן טומאה בספק) עולת העוף תהא נדבה וחטאת ספק ולא תאכל ואשם שאינו מביא אינו מעכבו כרבנן דפרק ג' (לעיל נזיר דף יח:) וחכמים אומרים הביא חטאתו ולא הביא אשמו מונה ועדיין אסורין לשתות ביין וליטמאות למתים ולכך סופרים עוד שלשים יום.

גְּמָ' קָתָנֵי: שְׁנֵי נְזִירִים שֶׁאָמַר לָהֶם ''רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם''. וְאַמַּאי? כֹּל סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מֵהֵיכָא יָלְפִינַן לֵהּ — מִסּוֹטָה.

Traduction

Yet this situation is not similar to that of a sota, as just as the case of a sota involves only an adulterer and an adulteress, so too any uncertain impurity in a private domain is considered impure only in a case where there are no more than two people present. However, in the mishna here there are two nazirites and this other individual who is standing alongside them, who witnessed one of them become impure, which makes a total of three. Consequently, this is an uncertain impurity in the public domain, as three people are sufficient for the place to be considered a public domain with regard to this halakha, and the halakha with regard to any uncertain impurity in the public domain is that its uncertainty is considered pure.

מָה סוֹטָה, בּוֹעֵל וְנִבְעֶלֶת, אַף כֹּל סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּגוֹן דְּאִיכָּא בֵּי תְרֵי. אֲבָל הָכָא, שְׁנֵי נְזִירִים וְהַאי דְּקָאֵי גַּבֵּיהוֹן — הָא תְּלָתָא, הָוֵה לֵיהּ סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכֹל סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵיקוֹ טָהוֹר!

Traduction

Rabba bar Rav Huna said that the mishna is referring to one who says: From a distance I saw an impure item thrown between you. Since he was not with them when one of the nazirites became impure, there were only two people present and therefore this is a case of uncertain impurity in a private domain. Rav Ashi said: The language of the mishna is also precise,

Rachi non traduit

גמ' אבל הכא. כיון דהוו תלתא שנים נזירים והאי דקאי גבייהו אע''ג דקיימי ברה''י הויא ליה ספק טומאה ברה''ר דספיקו טהור:

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: בְּאוֹמֵר ''רָאִיתִי טוּמְאָה שֶׁנִּזְרְקָה בֵּינֵיכֶם''. אָמַר רַב אָשֵׁי: דַּיְקָא נָמֵי

Traduction

Rachi non traduit

אמר רבה בר רב הונא. כגון דקאים האחד בלבד ואומר ראיתי טומאה שנזרקה לביניכם מבפנים דלא הוו להו אלא תרי כבועל ונבעלת:

דיקא נמי. דלא קאי בהדייהו דקאמר ואיני יודע דאילו הוה קאי בהדייהו אי אפשר דלא הוה ידע:

Tossefoth non traduit

באומר ראיתי שנזרקה טומאה ביניכם. והוא עומד מרחוק דהוי ספק טומאה ברשות היחיד ואם תאמר אם כן יביא כל אחד קרבן טומאה ודאי דכל ספק טומאה. ברשות היחיד שורפין עליה [תרומה] ויש לומר דלא גמירי מסוטה אלא דבר שאפשר להיות כסוטה דאפשר שנטמאת אבל הכא לא אפשר לטמאות שניהם דודאי אחד טהור ואם תאמר אם כן מאי פריך מעיקרא והא ספק טומאה ברשות הרבים הוא כלומר ויביאו שניהם קרבן טהרה והא ספק טומאה ברשות הרבים דמטהרינן נמי מסוטה גמרינן לה ולא ילפינן אלא דבר שאפשר להיות והכא בודאי אחד טמא ויש לומר דספק טומאה ברשות הרבים לאו מסוטה גמרינן ליה אלא כל חד וחד מוקמינן אחזקתיה וילפינן ליה מקרא פרק קמא דחולין (דף י:) להעמיד כל דבר אחזקתיה אף על גב דודאי אחד טמא כיון דלא ידעינן ליה ואף על גב דבפרק קמא דחולין (ג''ז שם) למאי דקא סלקא דעתיה קאמר התם הילכתא גמירי לה ומשמע התם דספק טומאה ברשות הרבים לאו משום חזקה אלא נגמר מסוטה במסקנא לא קאי הכי ובמקום אחר [בריש מסכת נדה.] מפורש באורך:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source